על נחשים ואגדות – הגיגים על סמל הרפואה

yinonכללי1 Comment

יעל כנען, הרבליסטית

לצד עיסוקי בצמחים ובאינטראקציה שלהם עם בני האדם, אני אוהבת להביט אל העבר ולחפש את השורשים של עבודתי.
הנה למשל –
סמל הרפואה בתרבויות המערב הוא מטה עליו מלופף נחש.
אני מודה, בהתבוננות בו, עולה בי קודם כל שמץ עלבון – כיצד זה לא מופיע צמח מרפא בסמל הרפואה?
ומיד נשאלת השאלה הבאה: למה דווקא נחש, החיה הארסית לוחכת העפר עליה נאמר: " הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ,"חיה המסמלת לעתים קרובות פיתוי, הדחה לרע ושטניות.
ואכן הנחש הוא דמות מיתולוגית מרתקת ורבת פנים, המופיעה בתרבויות ובאגדות רבות סביב העולם. אין ספק שזהו ארכיטיפ הנוגע עמוק בנפשנו.


מקור הסמל הוא מטה אסקלפיוס, אל הרפואה היווני. האגדה מספרת שאסקלפיוס היה בנם של אפולו, אל השמש ושל קורוניס בת התמותה. מכיוון שקורוניס ההרה העדיפה גבר אחר, הרג אותה אפולו לא לפני שחילץ מבטנה את בנם. (ההיה זה הניתוח הקיסרי הראשון?) אסקלפיוס נמסר לחינוכו של הקנטאור כירון שלימדו את אמנות הרפואה. (כירון הוא אבי הכירורגיה והמקור לשם המקצוע).
אסקלפיוס נודע כרופא גדול, עד כדי כך שלבסוף עורר את חרונם של האלים על שהעז להחזיר מתים לתחיה ובכך להתערב בהחלטתם ולאיים על עליונותם. (מעניין שגם ביהדות קיים מדרש העוסק בזכותו של אדם להתערב בגורל ולרפא. אולי אביא אותו בהזדמנות אחרת) לאחר מותו ועל מנת לפייס את אפולו אביו, הפך אותו זאוס לאל המופיע כקבוצת הכוכבים Ophiuchus, "נושא הנחש". היפוקרטס התהדר בהיותו דור שמונה עשר לאסקלפיוס.
מסופר שאסקלפיוס ניסה ללא הועיל להציל את גלוקוּס, בנו של מינוֹס, מלך כרתים. בייאושו נעל מינוס את שניהם בחדר. בלילה זחל נחש פנימה תחת הדלת ואסקלפיוס הרגו. נחש שני נכנס ובפיו עלה, בעזרתו הצליח אסקלפיוס להציל את הבן. כך חבר הנחש אל אסקלפיוס.
במקדשי הריפוי ביוון שנקראו אסקלפיון התגוררו נחשים לא ארסיים, ליקקו את פצעיהם של החולים והחישו את החלמתם.
הנחש מופיע כאמור במיתולוגיות שונות. חרטומי מצריים עסקו בכשפי נחשים. האלה המצרית וודג'ט (Wadjet) היא נחש ירוק המגן על ממלכת מצרים.
נינשזידה ( Ninshzida) הוא אל שומרי "אדון העץ הטוב", שומר ארמונו של אנוּ, אל השמים.
בספר "במדבר" מתואר נחש נחושתן שיצר משה במצוות אלוהים כדי לרפא את בני ישראל מהכשת הנחשים. הנחשים בסיפור נקראים שרפים, כנראה בגלל הארס השורף שלהם אך מעניין לזכור ששרף היא גם מילה נרדפת למלאך. האם הנחש הוא גם פן של האלוהות?
במזרח הקדום סימל לעתים הנחש את כוחות התוהו הנלחמים באל הבורא.
בארמית נקרא הנחש חיויא – מילה שמקורה בשורש ח.י.ה, כשם חוה אימנו. יש הרואים בכך רמז לקשר ההדוק בין האישה, הנחש והפיתוי. אפשר לראות בכך גם את הקשר בין הנחש, החיה הזוחלת על גחונה לבין אמא אדמה, "אם כל חי".
מהו הפיתוי הצפון בעיסוק ברפואה? לדעתי זוהי הגאווה לחשוב שאנו יודעים יותר מכפי שבאמת או שעצם הידע הוא תכלית הכל בתהליך הריפוי.
אם נתבונן במילה נחש, בשורש המילה גם קסם ומיסתורין כמו לחש-נחש. הרפואה היא אומנות שרב בה הנסתר על הגלוי, אפילו בעידן של מדע מתקדם. תהליך הריפוי הוא עלום וקסום והתקרבות אליו משלבת מידע עם ידע אינטואיטיבי.
הנחש הוא יצור המגלם בתוכו ניגודים: חיים ומוות. ארס הנחש הוא רעיל וקטלני אך יכול לשמש גם למרפא, כמו שאמר פארצלסוס, הרופא הדגול בן המאה ה-16: "רק המינון עושה את הרעל". הנחש המשיל את עורו מסמל התחדשות ומטמורפוזה ועל כן גם ריפוי. אסקלפיוס הנושא את הנחש, אוצר בתוכו את ידע החיים והמוות (החזרה אל התוהו ובוהו) והמטמורפוזה ביניהם.
בסמל הרפואה מופיע הנחש מלופף על גבי מטה – ענף עץ שהוסב לשימוש האדם. צמד ניגודים. הטבע הפראי לעומת הטבע המרוסן, כאוס מול ציויליזציה, כרוכים יחד ומועברים מדור לדור כמו מטה הנדודים או כמו המוט בריצת שליחים.
בסופו של דבר, סמל הרפואה העתיק אינו מראה לנו את כלי מלאכתו של המרפא אלא את עומק הווית הריפוי: המפגש עם החיים והמוות, הסכנה, ההתחדשות, הפיתוי והמיסתורין.

בימי הביניים, איפיין סמל אחר את גילדת הרופאים. היה זה הכלי המשמש לאיסוף שתן. באיזה מהם אתם בוחרים?

   סמל רפואה עתיקפסל יווני

One Comment on “על נחשים ואגדות – הגיגים על סמל הרפואה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *